כשאנחנו חושבים על צדקה, הסגולה של “עשר בשביל שתתעשר” מנצנצת לנו מול העיניים. הצדקה היא סגולה להתעשרות מהירה! 

אבל חז״ל אומרים לנו שבנוסף לסגולת ההתעשרות, נתינת צדקה גם מועילה לתפילות שלנו להתקבל לרצון לפני ה׳ (ע’ בעל טורים בפרשה, פרק ט”ו פסוק ח’)

מדוע? מה יכול להיות הקשר בין נתינת צדקה לתפילה?

נראה לי, שמעבר לנסיון הכרוך בעצם נתינת הצדקה, לאנשים רבים ישנו נסיון נוסף-ההתמודדות עם האדם העני שממולם, וההקשבה לסיפורו הכאוב.

וכבר אמרו חז״ל שההקשבה לעני ולצרכיו עוזרת לו יותר מנתינת הצדקה בפועל.

לאור זאת, נוכל להבין את הקשר בין צדקה לתפילה. אנחנו, בתפילתנו, מספרים את הסיפור העצוב שלנו לה׳, ורוצים שהוא יקשיב ויענה לנו.  לכן-מידה כנגד מידה- אם נקשיב היטב לסיפוריהם של אחרים כאשר הם זקוקים לזה, ה׳ וודאי יענה גם הוא לתפילותנו.