…עִם-לָבָן גַּרְתִּי…וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה… (בְּרֵאשִׁית לב:ה-ו)

רש”י מציין שיעקב אמר “יש לי שור וחמור…” כדי להראות לעשו שהברכות בהן אביהם יצחק ברך  את יעקב לא התגשמו. הברכה של יצחק הייתה “מטל השמים ומשמני הארץ” אבל במקום הדברים האלו, רכשתי דברים גשמיים כגון שוורים וחמורים.

ההבנה הפשוטה היא שיעקב אמר לעשיו “אל תקנא בי על הברכות בהן אבינו ברך אותי, כי הן לא התקיימו.” הבעיה עם הסבר זה היא שמשמע כאילו יעקב אינו מאמין ביעילות הברכות של אביו .

אפשר להסביר שיעקב האמין שהברכות היו יעילות בכל מאת האחוזים,  אבל יעקב הרגיש שהוא עצמו אינו ראוי להן, בגלל שהוא לא  קיים את חלקו בהסכם- לשמור תורה ומצוות.

אבל זה לא ייתכן, כמו שכתב רש”י, שכאשר יעקב אמר “עם לבן גרתי” הוא מרמז לכך שהוא קיים את כל ה 613 מצוות (שכן הגימטרייה של המילה ‘גרתי’ היא 613-כמספר המצוות).

אם כן, אנו חוזרים להסבר המקורי: יעקב אמר לעשיו “אל תקנא בי על הברכות בהן אבינו ברך אותי . הן לא היו חזקות מספיק, שהרי  הן לא הועילו לי.”

אנו מבינים כי יעקב אמר את זה לאחיו כדי להרגיע אותו. אבל האם יעקב אכן האמין כי הברכות של אביו אינן יעילות?

הרבה מהראשונים מפרשים שאכן ייתכן שיעקב האמין שהברכות היו יעילות לחלוטין, אך חטא אחד יכול להפוך את יעקב מלהחשב לצדיק אשר ראוי לקבל הברכות, למי שאינו ראוי לקבלן.

ככל שמתקרב חג החנוכה, אנו מתפעלים מן הנס שקרה למעטים, ויודעים שהם זכו לכך כי הם עשו מאמץ כדי לעשות קידוש השם, גם אם הצלחתם לא היתה מובטחת מראש. כמו שאומר לנו רש”י (ויקרא 22:32) “שכל המוסר עצמו ע”מ הנס אין עושין לו נס”. אבל אנחנו עשויים לתהות לגבי המצב של היום. עם כל לימוד התורה הנפלא, ואלפי אלפים  של מצוות שמקויימות ע”י יהודים – כמה מהן אפילו באופן מושלם- עדיין חיינו מלאים בקשיים, ואנחנו לא רואים את התגשמות הברכות.

אולי המענה נעוץ ביעקב אבינו. יעקב היה בדרך כלל צדיק שהיה ראוי לקבל את הברכות, אבל דאג שאולי בגלל חטא קטן הוא לא יקבלן (ראה אבן עזר).

באשר לנו, כאשר אנו חושבים שאנחנו מוסרים את נפשינו כדי לעשות כל מיני דברים טובים (בחור אחד שמתפטר מהאייפון שלו, בחור אחר שמקפיד להגיע מוקדם לשחרית בכל יום, ואחר שמקבל על עצמו שלא להסתכל או לשמוע דברים שאינם מתאימים), אנחנו מדמיינים שפע של ברכות שיפול על ראשינו. כאשר זה לא קורה, עלינו לזכור כי גם יעקב אבינו, אשר עמד במבחן  בבית לבן, והיה יכול לומר ששמר את כל התורה והמצוות, לא עורר כל פקפוק או תהיה מדוע הברכות שקבל מאביו הקדוש לא התגשמו.

התמונה המתקבלת אצלנו היא אכן עמומה. יהי רצון שעל ידי אור החנוכה נזכה לקבל תמונה ברורה יותר של מה שאנחנו אמורים לעשות כדי להתעלות בעבודת ה’ שלנו.