“אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ…”

כשקוראים בהגדה “בעבור זה…”, מתיחסים להמצה ומרור, כמו שאומרים “בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ”. השפת אמת מציין שלמרות שיש לנו מצווה לזכור יציאת מצרים כל ימות השנה, יש חיוב מיוחד שאנחנו רק יכולים לבצע בליל פסח בזמן שיש המצה ומרור מונחים לפנינו.

הוא גם מציין שמצה מסמלת היצר טוב, וחמץ מסמל היצר הרע. א”כ, זה לא מוזר שמותרים לאכול לחם לאורך כל השנה? אם לא אוכלים בפסח מפני שזה מסמל ליצר הרע, למה לא נמנעים מלאכול חמץ גם בשאר השנה? הוא מתרץ שיציאת מצרים קרה בזמן שכלל ישראל נוצרו כעם. התקופה הזאת, “ינקותו” של עם ישראל, צריך להיות בסביבה טהורה, נקי לחלוטין מהיצר הרע, כדי שיוכלו בני ישראל להשתמש ב”אביזרים” של פסח, מצה, ומרור להבהיר את המשימה שלהם בחיים.

גם עם ישראל של היום, אחר שבוע בסביבה הנקייה הזאת, שחווים מחדש את יציאת מצרים, יכולים להתחזק מספיק כדי לקיים מצוות זכירת יציאת מצרים לאורך כל השנה, בלי ה”בעבור זה” ובלי “מצות ומרור מונחים לפניך”.

המסר שלו הוא שתוצאות העבודה שלנו בפסח חייבות לספק אותנו לאורך כל השנה, להחדיר לנו בהירות במחשבה ואמונה בהקב”ה, והבנת סיפור יציאת מצרים. ליל הסדר היא כל כך חזק שמשתמשים בה כנקודת התחלה לספור עד קבלת התורה.

יהי רצון שנזכה שבסדרי ליל פסח שלנו נצליח לקיים סביבה טהורה כזאת, שיחזק אותנו ויאפשר לנו לחוות מחדש יציאת מצרים, כשמזכירים יציאת מצרים פעמים ביום לאורך כל השנה עד לסדר ליל פסח הבא.