חלומות וחלומות

וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. (בראשית כח:טז)

יעקב אבינו פוגש בחלומו מלאכי מרום העולים ויורדים מכסא הכבוד . הוא מתעורר נפעם, האם מראה זה היה חלום או שמא היו כאן המלאכים באמת ?! תמיהה זו עוזרת לו להגיע למסקנה ש”אכן יש אלוקים במקום הזה”. אבל הוא מוסיף שהוא “לא ידע”. הרי כל המשפט נאמר בתמיהה – ברור שלא היה ליעקב אבינו שום ידע מוקדם על המצאות האלוקים במקום הזה – אז מדוע מוסיפה התורה את התמיהה של “ואנוכי לא ידעתי” ?

אדם יכול לחלום על מספר רב של נושאים, ובקומו בבוקר הוא מזהה שאכן, מדובר היה בחלום. אבל אם כך, מתי ידע נביא שמדובר בנבואה ולא בסתם חלום ? בעל החנוכת התורה מציע תשובה על פי משל: בגמרא מצינו שאדם נשאל “האתה מפומבדיתא, שם משחילים פיל דרך נקב המחט ?” רוב אנשים לא היו מדמיינים דבר הזוי שכזה. והסיבה לכך פשוטה, אף אחד לא חושב שזה יכול לקרות. רואים מכאן שחלומות ודמיונות הם פרי מחשבות ואינטראקציות שקיימות ביום-יום אצל האדם, אבל לא יביאו מחזות חדשים לגמרי למוחו. עכשיו ניתן להבין את קריאתו של יעקב. מכיון שהוא “לא ידע” על האפשרות שהא-לוקים יימצא כאן במקום – מוכח שמחזה זה היה נבואה ולא חלום.

פעמים רבות אני מקבל שאלות ממיועצים שחלמו חלום שהפריע לשלוותם והם רוצים לדעת אם הם צריכים להתייחס לתוכן החלום או אם אפשר להתעלם ממנו. קיבלתי מרבותי שרק אדם השומר על מחשבותיו במשך היום יכול באמת לתלות בחלום ניצוץ כל שהוא של מסרים שמימיים. אבל אדם הנותן למחשבתו דרור לנהוג בפראות בכל קצוות המציאות, חלומותיו הם אכן רק חלומות.

לסיכום, רק אדם הנושא את עצמו בכובד ראש, אכן חולם על דברים משמעותיים. ואם חולמים חלומות מפחידים, ייתכן מאוד שהם פרי הדמיון. אבל ניתן להתנחם בעובדה שאם אדם רואה את עצמו עוסק בתורה ומצוות בחלומותיו, כנראה מראים לו משמים שנושאים אלו תופסים את תשומת ליבו במשך היום.