המפרשים שואלים מה היה חטא המרגלים בבדיקתה של ארץ ישראל? הרי עשו זאת על מנת לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לנצח במלחמה כנגד האומות שגרו שם.עיין ברמב”ן ובפירושים אחרים לתשובות שונות על השאלה הזאת. במבט ראשון ניתן להניח שהסיבה היא שהיו צריכים להיכנס לארץ ישראל ללא הכנות כלל, בדומה לאופן שישבו במדבר בארבעים שנה האחרונות, באמונה שלמה בקב”ה, תלויים לחלוטין בתמיכתו. למרות כן, נראה מהמפרשים שבני ישראל הבינו שכמו שלעתיד הם צפויים לזרוע ולשתול את האדמה כדי לקיים את עצמם, אז הם גם אמורים לכבוש את הארץ באמצעים טבעיים.

פקודתו של משה רבנו למרגלים נראית מתאימה לכוונה לעיל – כיבוש הארץ בדרך הטבע: “וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ-הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב, וכו’ ” אבל אחת מהפקודות לא נראית מתאימה לעניין הכיבוש – “וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה ” – למה היה המידע הזה נדרש לכיבוש הארץ? לזה היו צריכים לסמוך על הקב”ה שאמר להם שהיא “ארץ זבת חלב ודבש”. הלא אימות ענין זה לא יעזור לכיבוש? אבל אם משה רבנו אמר זאת, הוא בוודאי הבין שזה גם חלק חיוני של הכיבוש.

אני רוצה להציע תשובה המבוססת על דברי הרב מ. ד. סולוביציק. כשכלל ישראל רצו לברר אם הארץ היתה “שמנה” או “רזה”, הם הראו חוסר אמון בכךשהקב”ה נותן להם “ארץ זבת חלב ודבש”. אבל משה רבנו הניח שבני ישראל כבר היו משוכנעים כי הארץ היתה טובה, והוא יוכל להשתמש במידע הזה כטקטיקה עבור כיבוש הארץ, דהיינו שהמרגלים יחזרו עם סיפורים נפלאים על יופיה של ארץ ישראל, וזה יעודד אותם לנצח במלחמה.

פעמים רבות אנשים שואלים שאלות או נותנים הסברים שיכולים להיות מובנים ברמה אחת כלגיטימית לגמרי ומאוד במקום. לעומת זאת בדיוק אותן שאלות והסברים יכולים להגיע ממקום של שפלות והתרסה בהקב”ה. במהלך החיים שלנו, לפעמים שואלים שאלות עם קצת משניהם. עלינו לקחת לקח מפרשה זו שהשאלות שלנו לא תהינה שזורות עם שליליות.